מיתוסים ועובדות על זוגיות

זוגיות טובה היא אחד התחומים המשפעים ביותר על רווחתנו הנפשית. חשיבותה של הזוגיות בחיינו הופכת אותה לנושא מדובר מאוד. בתוך כך התפתחו גם אין-ספור מיתוסים ובדיחות על זוגיות, שרבים מהם אינם נכונים. חלק מהמיתוסים הללו עלולים אפילו לגרום לנזקים.

במאמר זה אסקור מספר מיתוסים נפוצים, ואנסה להעמיד את העובדות על דיוקן, מתוך המחקר והניסיון שלי עם מאות הזוגות שזכיתי לטפל בהם.

מיתוס 1 - 'ציפיות יש רק בכריות'

בדרך כלל אני מכבד עצות של סבתות, משום שניסיון חיים הוא דבר חשוב ומעשיר מאוד. אין כל ספק בכך שברבות מ’עצות הסבתא’ כלולה חכמה רבה. אבל, בכל זאת, אני רוצה לתקן את אחת העצות האלה. מדובר על האימרה המפורסמת – ‘ציפיות יש רק בכריות’, כלומר – הטענה שעדיף לזוגות לצפות לכמה שפחות מהזוגיות שלהם, כדי למנוע אכזבות בעתיד.

נתחיל מהצד הנכון שיש באמירה הזאת (הרי, כמו שאמרנו, לסבתות יש ניסיון רב) – באופן כללי, זה נכון שבעל שמלא בציפיות מאשתו, או אישה שמלאה בציפיות מבעלה, סביר מאוד שימצאו את עצמם מפעילים לחץ מיותר ובסופו של דבר מתאכזבים ובדרך גם פוגעים בזוגיות.

אבל, בכל זאת יש תחום שחשוב מאוד שיהיו לכם ציפיות לגביו – הזוגיות עצמה!

זוגות שאינם מצפים מהזוגיות שלהם לדבר, הם זוגות שלמעשה התייאשו מהיכולת של הקשר הזוגי להיות שמח ונעים. הבעיה הגדולה היא שעם הייאוש, יורדת גם המוטיבציה לגבי הקשר ובכך המחשבה שאי אפשר להגיע לזוגיות שתהיה מאושרת באמת, הופכת לנבואה שמגשימה את עצמה.

מחקר מעניין בדק את השפעתן של ציפיות על זוגיות וגילה שדווקא הזוגות שיש להם ציפיות גבוהות מהקשר הזוגי שלהם, זוכים לזוגיות טובה יותר. הסיבה לכך היא שהזוגות האלה חדורים במוטיבציה רבה יותר לעבוד על הקשר. במקרה הצורך, כאשר מתגלים קשיים, הם עובדים עליהם ומתקנים את מה שדורש תיקון.
לעומת זאת, זוגות שמצפים מראש למעט מאוד, ישיגו זוגיות בדיוק ברמה אליה הם מצפים, משום שלא תהיה להם מוטיבציה מספיקה כדי לבנות קשר זוגי מספק.
לכן, בפעם הבאה שאומרים לכם שציפיות יש רק בכריות – תתקנו – ציפיות יש גם בזוגיות, רק לא זה מזו, אלא מאיכות הקשר הזוגי עצמו. ציפיות שבאות מתוך אמון בקשר, מקדמות ומעצימות אותו.

גם אם הקשר שלכם אינו תואם את הציפיות הגבוהות, לא צריך למהר להתאכזב ולהתייאש. בניינה של זוגיות הוא בניין מסובך ובדרך כלל הוא לא מגיע לשלמותו מיד בהתחלה. יש זוגות שזקוקים לשנים רבות של עבודה על מנת להביא את הקשר לרמה שאליו הם מצפים. זו הסיבה שמרכיב המוטיבציה הוא כל כך חשוב.
אבל, זו ממש לא סיבה להנמיך ציפיות, אלא להיפך – כשרואים שיש ‘חריקות’, זה המקום לקום ולהתחיל לעבוד על הקשר. אפשר לדבר על מה שלא עובד, ולנסות לחשוב ביחד איך לשנות. במידת הצורך, אם לא מצליחים לבד, אפשר תמיד לפנות לטיפול זוגי, על מנת לקבל עזרה בהגשמת הציפיות, ולהביא את הקשר לרמה שאתם מעוניינים בה.

כך או כך, חשוב מאוד שלא לוותר ולהנמיך ציפיות, משום שרק כאשר יש אמון ביכולתה של הזוגיות להגיע לרמות גבוהות של קשר, יש את המוטיבציה לעבוד על הקשר ולהביא אותו להגשמת הציפיות הללו.

זוגיות טובה היא אחד הדברים הממלאים ביותר, והאנרגיה שמתווספת למי שחווה זוגיות כזו, משפיעה על כל תחומי החיים האחרים.

מאחל לכם הצלחה בבניין הקשר והגשמת החלומות שלכם לגביו.

מיתוס 2 - זוגיות טובה תלויה בבחירת בן הזוג הנכון

זוגיות טובה היא משאת נפש של כל הזוגות בעולם. אבל, מרבית הזוגות סבורים שהדרך להשגת זוגיות טובה היא לבחור נכון את בן הזוג. זוהי מחשבה נכונה. אין ספק שבחירת בן הזוג הנכון תקל מאוד על בניין הקשר הזוגי. אבל הקושי מתחיל כאשר ממשיכים עם המחשבה הזאת גם לתוך הנישואים, במידה ומתעוררות בעיות. מי שחושב שהכל תלוי בבחירת בן-הזוג, יעסוק בצער על הטעות שעשה ופחות בתיקון המצב הנוכחי.

בחירת בן זוג איתו נרצה לחיות את חיינו, היא אכן מיומנות חשובה מאוד שיש לעשותה בקפדנות, אבל לא נכון לייחס את בעיות הזוגיות לנתוניו של בן הזוג. הסיבה לכך היא שמרבית בעיות הזוגיות אינן נוצרות בגלל סיבה אחת מסוימת – כגון: ‘בגלל שהוא עצבני’, ‘בגלל שהיא בזבזנית’ או ‘בגלל שההורים שלו מתערבים לנו בחיים כל הזמן’. בעיות זוגיות נוצרות בדרך כלל בגלל מכלול של קשיים, שמוביל למעין מערבולת שלילית, שבה אירוע מוביל לתגובה, שמובילה תגובת נגד, וכך נמשכים בני הזוג לתוך הסלמה בלתי נמנעת ופוגעים בשיטתיות באיכות הזוגיות שלהם.

מניסיוני עם מאות זוגות שזכיתי לטפל בהם, נדירים מאוד המקרים שבהם הבעיה נעוצה באחד הצדדים. כמעט תמיד מדובר במעגל של פעולות ותגובות שגורם להסלמה. אמנם כל אחד מגיע אל הקשר עם תכונות אישיות משלו, אבל בני-זוג מאוד מושפעים זה מזו, ולכן במקרים רבים שיפור הזוגיות ישפר את הבעיה.

תוכלו לקרוא על כך יותר במאמר שלי על זוגיות טובה, או במאמר על תקשורת זוגית.

מיתוס 3 - 'אם תעשה את אשתך מלכה, היא תעשה אותך מלך'

זוגות רבים סבורים שעל מנת לבסס זוגיות טובה חשוב מאוד לשמור על הדדיות מוחלטת בגילויי החיבה ובנתינה ההדדית. משפט מפורסם שנוהגים להשתמש בו בהקשר זה הוא – ‘אם תעשה את אשתך מלכה, היא תעשה אותך מלך’. האם זה נכון?

ובכן – אין ספק שככל שאדם נותן יותר לבת זוגו (וכן להיפך) הוא מעלה את הסיכוי שהיא תרצה להעניק גם לו. אבל המחשבה שזוגיות טובה עוברת דרך מערכת יחסים המושתתת על הדדיות מוחלטת היא בעייתית. מחשבה כזו עלולה להוביל למצב שבו מתנהלת מעין ‘פנקסנות’, שאינה טובה למערכת היחסים הזוגית בשום צורה שהיא.

אדגים זאת: נניח שאופיר וענת הם זוג שמתנהל באופן הדדי לחלוטין. בכל פעם שאופיר שוטף את הכלים, גומלת לו ענת בכך שהיא שוטפת את הרצפה, ובדומה לכך, בכל פעם שענת מקבלת את אופיר במאור פנים כאשר הוא חוזר הביתה, הוא גומל לה בכך שהוא מתנהג בחביבות ובנעימות. לכאורה הכל נראה מצוין, וייתכן שהעומד מהצד יאמר שזוהי זוגיות טובה ונפלאה, אבל בפועל ישנה בעיה גדולה שטמונה במערכת היחסים של אופיר וענת.

הבעיה היא כאשר אופיר חוזר הביתה לאחר שענת עברה יום מורט עצבים, ולכן היא אינה מקבלת אותו במאור פנים, אלא ממהרת לבקש את עזרתו. במצב זה, אופיר מתמלא בכעס על אופן קבלת הפנים שזכה בה, ועל פי עקרון ההדדיות המקודש, הוא מזעיף את פניו ועושה את הדברים מתוך עצבנות מופגנת. ענת, שרואה את תגובתו של אופיר, נפגעת עד עמקי נשמתה, ומגיבה ביחס צונן וקר כלפי אופיר. מיותר לציין שהמעגל שנוצר הולך ומסלים, מבלי שמישהו מהצדדים יראה לנכון לשנות זאת, משום שעקרון ההדדיות מעל הכל.

הדוגמא הזאת נראית אולי קיצונית, אבל האמינו לי שהיא מתרחשת בבתים רבים מאוד, בצורה זו או אחרת.

לכן חשוב להפריך את המיתוס – זוגיות טובה אינה מותנית בהדדיות מוחלטת.

מה בכל זאת מסייע לזוגיות טובה?

זוגיות טובה היא זוגיות שבה שני בני הזוג רוצים להעניק אחד לשניה, בלי להתנות זאת בפנקסנות צרת עין, שבודקת שעל כל השקעה שהאחד משקיע בקשר הוא מקבל תמורה מידית.

רק כאשר הדברים מתנהלים כך, יש סיכוי לצאת מהמעגלים השליליים שתיארתי קודם. כאשר אופיר וענת ירצו להעניק זה לזו, מתוך אהבה, ולא מתוך חשבונאות צרה, יש התמונה שתיארנו קודם יכולה להיראות כך:

אופיר נכנס הביתה ופוגש את ענת מתוחה ועצבנית. הדבר הראשון שענת עושה כאשר הוא נכנס הביתה הוא לבקש ממנו לסייע לה ברחיצת הילדים. אופיר נפגע מעט מכך שענת לא קיבלה את פניו במאור פנים, אבל מבין שכנראה שענת עברה יום קשה. הוא מחליט לעזור לה, על מנת להקל עליה, מתוך אכפתיות ואהבה, למרות שכרגע היא אינה מתייחסת אליו כך. העזרה של אופיר מסייעת לענת לסיים את ארגון הילדים והרדמתם, ולאט לאט היא נרגעת מהעומס של היום. לאחר זמן היא מצליחה לחזור לשיגרה ולהודות לאופיר על עזרתו.

מיותר לציין עד כמה התסריט הזה יעיל וטוב יותר מהתסריט הקודם. לכן, חשוב להפריך את המיתוס – זוגיות טובה אינה מותנית בהדדיות. זוגיות טובה מתחילה בשני בני זוג שאוהבים זה את זו, ומוכנים להעניק זה לזו, גם אם אחד הצדדים נמצא בזמן חלש יותר, ויכולת ההענקה שלו פוחתת.

זוגיות כזו, מתנהלת על פי רוב מתוך חברות, גם כאשר מדובר בתקופות מתוחות יותר של אחד מבני הזוג, או של שניהם. לשם כך צריך לפתח את היכולת לראות את השני, לאהוב אותו להיות מוכן להעניק לו ללא תנאי.

מיתוס 4 - קודם כל אני ורק אחר-כך הזוגיות

ייתכן שהכותרת אינה נשמעת כמיתוס, אלא כעובדה חשובה. ייתכן גם שהמסר שאעביר כאן, אינו פופולארי כל כך. אבל אני מאמין בו בכל לב. ככל שאני עוסק יותר בתחום הזוגיות, ברור לי עד כמה ההבנה שמדובר במיתוס הכרחית לבניינה של זוגיות טובה ובית שלם ויציב, שיוצר כר נח לצמיחה לשני בני הזוג ולילדיהם.

אין ספק שחשוב שיהיה לכל אחד מבני-הזוג טוב בתוך הקשר. אבל, אני מדבר על השאלה מאיפה הכל מתחיל. בתפיסה המודרנית הכל, ובכלל זה הזוגיות, מתחיל מהאדם, כלומר בשאלה ‘מה יעשה לי טוב?’ ו’מה בא לי לעשות?’. על פי תפיסה זו, אדם מוכן להשקיע בזוגיות, רק במידה והיא מתגמלת אותו. ממש כמו בעסק, אדם מוכן להשקיע, רק בתנאי שהוא מקבל תשואות (רווחים) גדולות יותר מההשקעה. זוגיות טובה גורמת למוטיבציה להשקיע, ולעומת זאת, זוגיות במשבר, מורידה את המוטיבציה לאפס.

הבעיה היא שסוג כזה של קשר, הוא מאוד לא יציב. ראשית, הדבר מאוד מעודד פנקסנות שהסברנו על נזקיה. כל אחד מבני הזוג תולה את נכונותו להשקעה, רק בכך שהשני משקיע לפחות באופן שווה. זה אולי נשמע כציפייה הגיונית, אבל למעשה במקרים רבים היא משתקת את האפשרות להתקדם. בתהליכי טיפול זוגי שאני זוכה להוביל, אני פוגש לא פעם זוגות שתקועים עמוק בתוך הלופ הזה.

אני מאמין שהחיים שלנו בעולם הזה, אינם מתחילים מהשאלה מה אני רוצה לעשות, וכיצד יהיה לי נעים יותר לחיות כאן, אלא מתפקיד מסוים שאותו הגענו למלא בעולם. לדעתי, גם בתחום הקשר הזוגי, הדברים אינם צריכים להיות מבוססים רק על האינטרס האישי של כל אחד מבני הזוג. חשובה ההבנה שהתפקיד של האדם בעולם יכול לבוא לידי ביטוי שלם רק כאשר הוא בונה יחידה של זוג ומתוך כך גם משפחה. במובן הזה, ההשקעה בקשר הזוגי, אינה רק שאלה של איכות חיים, אלא של חובה עמוקה של כל אחד מבני הזוג כלפי השני.

אמנם יהיו שיטענו שאם הזוגיות מושתתת על מחוייבות, זה עשוי לפגוע ברצון של כל-אחד בקשר. אבל דווקא המחויבות הזאת, היא הדרך היחידה לבנות קשר יציב, שבסופו של דבר גם יוביל לתחושה טובה של כל אחד מבני הזוג. זוגיות טובה אינה רק אינטרס אישי צר, אלא היא שליחות, שדורשת מאיתנו להתעלות מעל אינטרסים אישיים, ולהיות מסוגלים להיפתח לצרכיו ורצונותיו של אדם נוסף, גם כאשר אלה נוגדים במידה מסויימת את שלנו. המפתיע הוא, שכאשר אנחנו מצליחים לעשות זאת, אנחנו זוכים לזוגיות טובה, ולמעשה נהנים מכך גם במובן האישי.

מדובר בתפיסה שונה מהתפיסה המקובלת בתקופתנו. אבל, זוהי תפיסה שמעלה מאוד את הסיכוי לזוגיות טובה ולחיי נישואים מאושרים. באופן אבסורדי, דווקא הרדיפה אחר התועלת האישית, גורמת לכך שחיי הנישואים הופכים לגיהינום עלי אדמות, ולמעשה גם איכות החיים נפגעת. לעומת זאת, הנכונות של האדם להיפתח דווקא למילוי חובותיו כלפי אשתו, וכלפי תפקידו בעולם, מאפשרת קשר עמוק ויציב. קשר כזה תורם לא רק לזוגיות, אלא גם ממלא כל אחד מבני הזוג באושר גדול.

מיתוס 5 - כדי לזכות לזוגיות מאושרת צריך להתחתן עם בן/בת הזוג המושלמים

לפני החתונה אנשים רבים חולמים על ‘האביר על הסוס הלבן’, או על ‘נסיכת החלומות’. המחשבה שעומדת מאחורי הדברים היא שאם רק אמצא את האדם המושלם, אזכה לנישואים מאושרים לנצח.

הבעיה היא שכאשר מביטים כך על הדברים, פעמים רבות זה מוביל לאכזבה. לאחר הנישואים ההיכרות מתגברת ואיתה גם הכרת החסרונות.

ומה האמת? – האמת היא שזוגיות מאושרת תלויה דווקא ביכולת לקבל את חסרונות בן/בת הזוג.

לכל אדם יש חסרונות, וכך גם לבן-הזוג שלכם. כאשר אנחנו מצפים לשלמות, אנחנו מתחילים לנסות לשנות זה את זה. מהצד השני – אף אחד אינו אוהב שרוצים לשנות אותו. במקרים רבים אנשים יילחמו על דברים, שעשויים להיראות פעוטי-ערך, רק משום שהם מצפים לקבלה מהשני.

לדוגמה: ניר סבור ששירה סובלת מעודף משקל. במהלך השנים הוא ניסה לשכנע אותה לעשות דיאטה. שירה ניסתה, אבל הרגישה שממילא היא לא תצליח להגיע לגיזרה שניר מצפה לה. לאט לאט היא התייאשה והחליטה שאם ניר אינו מקבל אותה, היא לא מוכנה להתאמץ על כך. כיום היא מוצאת את עצמה אוכלת ממתקים כסוג של מלחמת-עצמאות כנגד ניר. היא חשה ביקורת עצמית על כך, אבל בכעסה על ניר, היא אינה מוצאת כוחות להילחם בכך.

ניר הפסיד לא רק את הדיאטה של שירה, אלא גם חלק ניכר מרגשותיה כלפיו. שנים של ביקורת עשו את שלהן ושחקו את אהבתה.

במה ניר טועה?

בתסכולו ממשקלה של שירה, ניר שכח להביט על היתרונות הרבים שלה. בנושא המשקל הוא לא הצליח לקבל את שירה ולהעריך אותה על הדיאטות שעשתה. כך נוצרה אצל שירה ההרגשה שממילא היא לעולם לא תצליח לרצות אותו

אבל כאמור, האמת היא שאנחנו לא זקוקים לשלמות כדי להיות מאושרים. יתירה מזאת – המאושרים האמיתיים הם דווקא אלה ששמחים במה שיש להם ומתמקדים בטוב. חז”ל ביטאו זאת במשפט – ‘איזהו עשיר – השמח בחלקו!’.

אין הכוונה שאסור לשתף את בן-הזוג ברצונות וצרכים. כוונתי לומר שבן-הזוג ימצא מוטיבציה רבה יותר לשתף פעולה, אם ירגיש שרואים אותו בעין-טובה, ומאמציו יזכו להערכה גם אם לא יצליח להגשים את רצון השני בשלמות.

אם ניר היה שמח במאמציה של שירה, ומחמיא לה על התקדמותה, ייתכן שהיא הייתה מוצאת יותר כוח להתמיד בדיאטה. אם שירה הייתה מרגישה שניר אוהב אותה כמו שהיא, גם אהבתה אליו הייתה נשמרת.

היכולת לשמוח בחלקנו, מאפשרת לנו לקבל את בן-הזוג כמות שהוא. כך יגבר הסיכוי שהאהבה תפרח ותביא איתה גם את המוטיבציה להשתדל זה למען זו.

כדי להתמודד עם חסרונותיו של בן-הזוג, חשוב להתמודד מול טעות משמעותית – המחשבה שכדי להיות מאושרים אנחנו צריכים שיהיה לנו דברים מסויימים.

ומה האמת? – אנחנו לא זקוקים לכך כדי להיות מאושרים!!!

יתירה מזאת – המאושרים האמיתיים הם דווקא אלה ששמחים במה שיש להם ומתמקדים בטוב. חז”ל ביטאו זאת במשפט – ‘איזהו עשיר – השמח בחלקו!’.

במידה ומדובר בחסרונות קשים, כגון הפרעות-אישיות, אדישות ובוודאי אלימות, הסיפור שונה. גם כאן חשוב להשתמש במידה מסוימת של קבלה, אבל יחד עם זאת חשוב למצוא דרך לשנות את המצב.

ראשית, חשוב לשים גבולות לתופעות שליליות. יש להימנע מהעלבת בן-הזוג, אבל לעמוד באסרטיביות על הגבולות שלכם. דווקא ההימנעות מכינוי בן הזוג בשמות גנאי, תעניק משקל ונפח לגבול שאתם מסמנים. לדוגמה: ‘אני מוכנה להקשיב לך, אבל אני בשום אופן לא מוכנה שתדבר אלי ככה’. או דוגמה נוספת: ‘אם משהו מפריע לך, דברי איתי, אבל אני לא מוכן שתעליבי אותי ליד החברים שלי’.

אחרי שהאווירה נרגעת, חשוב לשבת ביחד ולחשוב איך הדברים האלה לא יחזרו שוב. ייתכן שנדרש טיפול מקצועי לשם כך, ובמקרה זה, דווקא הגישה העניינית והאסרטיבית, תגביר את הסיכוי לשיתוף פעולה בעניין הפניה לטיפול.