שירי היא אמא שדוגלת בעטיפת הילדים באהבה. חשוב לה מאוד להקשיב להם, ולהיות נוכחת עבורם, על מנת שיחושו אהובים ומוגנים. לעומתה, שלום, בעלה, סבור שחשוב מאוד להציב גבולות לילדים, ולדעתו שירי וותרנית מידי, ולכן הילדים מגלים התנהגות שלילית וחסרת רסן. לכן, שלום מרבה להתפרץ על הילדים ולהעניש אותם בחומרה. שירי כועסת עליו מאוד, וסבורה שהוא פוגע בנפשם של הילדים.

שירי ושלום מרבים להתווכח, וויכוחים חריפים, שרבים מהם נעשים גם לעיני הילדים, אבל הם לא מצליחים לגשר על הפער ביניהם, ונראה שהפער רק הולך ומעמיק.

כשפגשתי את שלום ושירי, ראיתי שמדובר בשני אנשים נפלאים, מלאי כוונות טובות, אבל מתרחשת אצלם התופעה עליה אני מדבר היום: כששלום רואה ששירי, ברצונה לעטוף את הילדים באהבה, אינה מציבה גבולות, הוא מרגיש שתפקידו למלא את החסר ולעמוד על כללי ההתנהגות. כעסה של שירי רק מגביר אצלו את תחושת הדחיפות להגן על חינוכם של הילדים מפני הוותרנות של שירי.

לעומת זאת, כאשר שירי רואה את הנוקשות שבה שלום מציב גבולות לילדים, היא מרגישה שהיא חייבת לפצות אותם ולהגן עליהם מפניו. ולכן היא מתערבת, פוגעת בסמכות ההורית של שלום, ונמנעת מלהציב גבולות בעצמה.

כאשר שלום ושירי התוודעו ל’מעגל הקסמים’ השלילי הזה שמתרחש ביניהם, הם למדו לשתף פעולה ביניהם, ולגבש דרך הורית שכוללת את שני הדגשים – אהבה וגבולות – ביחד.

הזוגיות של שלום ושירי ניצלה וההורות שלהם השתפרה באופן נפלא. ההאשמות ההדדיות פחתו ללא הכר.

לסיכום: במקום להאשים זה את זו בעמדה קיצונית ונוקשה, כדאי לשים לב להקשר של ההתבצרות בעמדה, ולבדוק האם מבלי משים אתם גורמים לבן או בת הזוג להקצין את עמדותיו.

לא תמיד מצליחים להבחין בכך לבד, וגם כשמבחינים, לא תמיד מצליחים לצאת מההרגל רב השנים של ההתבצרות במעגל השלילי, וכאשר אינם מצליחים לעשות זאת לבד, תנו ליועץ זוגי לסייע לכם לעשות זאת.