את ההתמודדות ניתן לחלק לשני חלקים: ההתמודדות האישית של האישה, וההתמודדות הזוגית.

ברובד ההתמודדות האישית, עד לפני כעשר שנים היו מממקדים את הטיפול במתן תרופות נוגדות דיכאון, אבל הדבר גרם לכך שנשים רבות בחרו שלא לקחת את התרופות, כדי שלא לפגוע בהנקה, או מסיבות של דעות שליליות לגבי טיפול תרופתי, ולכן לא מעט נשים שקיבלו מרשמים לא השתמשו בהם.

בעשר השנים האחרונות גוברת הנטייה להמליץ לאישה על טיפול רגשי, כדרך טיפול מומלצת, ורק במידה והטיפול אינו עוזר לבדו, ניתן להתייעץ עם פסיכיאטר על מנת לשקול שילוב של טיפול תרופתי. במידה ואכן האישה הולכת לטיפול, כדאי לשקול הצטרפות של הבעל לחלק מהמפגשים, על מנת להקל על ההתמודדות הזוגית. לכן, מומלץ מאוד לפנות למטפל שמתמחה גם בטיפול זוגי, שיוכל לשלב בין הדברים.

לגבי הזוגיות – ראשית, חשוב להבין שלמעגל הסובב את האישה יש משמעות רבה לגבי היכולת של האישה להתמודד עם דיכאון אחרי לידה, ולכן יש חשיבות רבה לכך שהבעל יוכל לשמש כדמות מכילה ותומכת.

יחד עם זאת, הבעל עצמו חווה תקופה לא קלה, משום שהוא נדרש להתמודד עם שינויים רבים, הן בעומס המטלות שנוסף עם הצטרפותו של התינוק החדש למשפחה, והן עם מצבי הרוח והביקורת של אשתו, שנראית לפעמים כמי שלא ניתן לרצות אותה בשום דרך. במקרים נדירים יחסית, אבל עדיין מצויים, הבעל עצמו עלול לסבול מדיכאון אחרי לידה.

לכן, חשוב מאוד שהבעל יבין שהמצב הזה הוא זמני. האישה לא השתגעה פתאום, אלא סובלת ממצב שכיח של דיכאון אחרי לידה, שברוב מכריע של המקרים חולף לאחר מספר שבועות. ככל שהבעל יצליח להכיל את מצבי הרוח של האישה, מבלי לנסות לשנות אותם, ובודאי שמבלי לכעוס עליה, הוא יסייע לאישה לחזור מהר יותר לעצמה ולכוחותיה המלאים.

יחד עם זאת, חשוב שגם האישה תזכור שזוהי חוויה לא קלה עבור הבעל, ותשתדל להעריך את המאמצים שהוא משקיע.

הן הקושי שחווה האישה, והן הקשיים שדיכאון אחרי לידה מזמן לזוגיות, מצריכים לא פעם התערבות שהיא מעבר לכלים של בני הזוג, ולכן במקרה ובני הזוג מרגישים שהם מתקשים להתמודד עם הקושי לבדם, מומלץ מאוד לגשת לטיפול שישלב בין המענה הפרטני לאישה לבין המענה לזוגיות.

בנקודה זו יש אמנם אנשי מקצוע שיחלקו עלי ויסברו שצריך לבודד את הטיפול הפרטני מהטיפול הזוגי, אבל מניסיוני, שילוב של שני הטיפולים יחד, באותה המסגרת, כאשר הבעל שותף לפגישות, הוא המענה המוצלח ביותר. לעומת זאת, כאשר הבעל אינו שותף לטיפול, הוא אינו לומד איך לתת מענה לאישה, והתחושות הקשות בין בני הזוג הולכות ומתעצמות.

התמודדות נכונה עם המצב הדיכאוני, תהפוך את התקופה הקשה הזאת, לתקופה של צמיחה זוגית, משום שזו הזדמנות להפוך את הזוגיות למקור יציב ועמיד של תמיכה, שאינו קורס גם בעיתות משבר. בסופו של דבר התקופה עשויה להיזכר אצל בני הזוג כתקופה לא קלה, אבל תקופה שבה הזוגיות גילתה עוצמות חדשות.