זוגיות עם הפרעת קשב וריכוז
אם אחד מכם מתקשה להקשיב הקשבה ממושכת, מרבה לשכוח דברים ואולי אף מגיב באימפולסיביות, ייתכן שהוא סובל מהפרעת קשב וריכוז. הפרעת קשב היא בעלת השפעה מכרעת על איכות החיים הזוגית, אבל זו אינה גזירת הגורל. אפשר, וצריך, למצוא את הדרכים כיצד להתמודד עם ההפרעה ולשפר את החיים המשותפים. בכתבה זו אנסה לפרט את הדרכים כיצד לעשות זאת.
כאשר אנחנו מדברים על הפרעת קשב וריכוז, בדרך כלל אנחנו חושבים על ילדים, אבל חשוב לדעת שאנשים רבים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, ממשיכים לסבול ממנה גם בבגרותם, דבר שמשפיע על תחומים רבים בחייהם שהבולט שבהם הוא הזוגיות.
על מנת להבין את הקשיים שמהם סובלים זוגות אלה, אפרט את התסמינים של הפרעת קשב וריכוז. קריאת התסמינים הללו, תוך חשיבה על השפעתם על תקשורת זוגית, תמחיש את מורכבות הבעיה.
לא אפרט את כל התסמינים, אבל אציין שבאופן כללי הפרעת קשב וריכוז מורכבת משלוש קבוצות של תסמינים:
חוסר קשב: קשיים בהקשבה מתמשכת, שכחה ושגיאות רבות, קשיים בביצוע מטלות מורכבות, איבוד חפצים.
פעלתנות יתר: חוסר שקט, ריבוי תנועה, קושי בישיבה ממושכת באותו המקום, התנהגויות סיכון.
אימפולסיביות: תגובות ללא מחשבה, קושי להמתין לתורו לדבר מבלי לקטוע את הדובר.
כפי שניתן לשער – ללא טיפול מתאים, תסמינים אלה יכולים להיות בעלי השפעה הרסנית על חיי הנישואים.
אז מה עושים?!
ראשית, על מנת לדעת אם אכן מדובר על הפרעת קשב וריכוז, מומלץ מאוד לעשות אבחון במכון שהתמחה באבחון מבוגרים עם הפרעת קשב וריכוז.
בין אם התגלתה הפרעת קשב ובין אם לא, חשוב למצוא פתרונות שיאפשרו לזוגיות להתקיים בצורה טובה על אף התסמינים המטרידים. לצורך כך, חשובה מאוד ההבנה ההדדית, ולכן חשוב לפתח שיחה כנה ופתוחה על הדברים. במידה ויש קושי לשוחח עם בן הזוג על הדברים בצורה פתוחה, אפשר להשתמש במכתב, כמו שעשתה האישה שאת מכתבה הבאתי בתחילת הכתבה. חשוב להסביר לבן הזוג שאין לכם כל כוונה לפגוע בו, ושאתם עצמכם סובלים מהתסמינים הללו יותר מכל אדם אחר, והייתם רוצים להיפטר מהם. בקשו מבן הזוג לשבת איתכם ולחשוב על הקשיים שמעוררת ההפרעה, ולגבש ביחד פתרונות יעילים שיצמצמו את הקושי. הסבירו לו שאתם מוכנים לעשות הרבה בשביל להקל עליו, אבל אתם זקוקים להבנה והקבלה שלו, על מנת שניתן יהיה למצוא את הדרך להתמודד עם הדברים.
אם את/ה דווקא בן/בת הזוג של אדם הסובל מהפרעת קשב וריכוז, פנה/י אליו בסגנון דומה למה שכתבתי בפיסקה הקודמת – חשוב לנקוט בסגנון שאינו מאשים, אלא מבקש לחשוב ביחד כיצד לבנות תהליך שיסייע לשניכם להתמודד עם התסמינים של ההפרעה.
בשיחה המשותפת, כדאי לרשום את כל הדברים שמפריעים, ולנסות לחשוב ביחד על פתרונות. בדרך כלל כדאי ליצור חלוקת תפקידים, שבה כל אחד יעשה את מה שהוא מוכשר בו, ויצמצם את העשיה של מה שהוא מתקשה לעשות בצורה טובה. לדוגמא: דברים שדורשים סדר וארגון, הם בדרך כלל קשים למי שסובל מהפרעת קשב וריכוז, ולכן חשוב שהם יהיו באחריותו של בן הזוג. לעומת זאת, ייתכן שהסובל מהפרעת קשב וריכוז יהיה דווקא יצירתי ודינאמי, ולכן כדאי לתת לו תפקידים שקשורים בתחום זה. אם אתם רואים שישנו תפקיד שניתן לאחד מכם ובדרך כלל הוא אינו מבוצע, כדאי לשקול האם התפקיד אכן מתאים למי שקיבל אותו עליו. במידה ורואים שהתפקיד אינו מתאים, כדאי לחשוב על חלוקת תפקידים מחודשת, או לפנות לאדם שיבצע זאת עבורכם בתשלום. קשה לדמיין את הפחתת הלחץ והחיכוכים שניתן להשיג על ידי חלוקת תפקידים נכונה.
כדאי להשתמש בפתרונות טכניים שונים על מנת להקל על החיים. לדוגמא: עריכת רשימת מטלות שתתלה במקום מרכזי בבית על מנת למנוע שכחה של מטלות חשובות ושימוש באמצעים אלקטרוניים שמסייעים לזכור דברים חשובים. האפליקציות במכשירי הסמרטפון נותנים מענה די טוב לכך.
על מנת להפחית את הקושי לקיים שיחה זוגית טובה בשל הפרעת הקשב, כדאי לחלק את השיחה לחלקים קטנים, כאשר בכל פעם יחזור השומע על הדברים ששמע, וכך תובטח הקשבה מלאה. כדאי לקרוא ספרים על תקשורת זוגית, או לפנות ליועץ זוגי (מומלץ לפנות לאדם שהתמחה בהפרעות קשב וריכוז), על מנת שיסייע לכם לפתח תקשורת טובה, למרות קשיי הקשב.
במידה והאימפולסיביות המתלווה להפרעה, מובילה לתוקפנות, מומלץ מאוד להיעזר באיש מקצוע, משום שקשה מאוד לשנות הרגלים של תוקפנות ואימפולסיביות ללא עזרה חיצונית. אני ממליץ לפנות לטיפול זוגי, ולא להסתפק בטיפול בבן הזוג התוקפני, משום שהדברים קשורים בדרך כלל גם לזוגיות ולא רק לנטייתו האימפולסיבית.
כאשר הפתרונות הפשוטים אינם מועילים, והלחץ על הקשר הזוגי הוא גדול, לא כדאי להמשיך לסבול ולשחוק את הקשר, אלא מומלץ מאוד לשקול טיפול תרופתי. הטיפול התרופתי ‘זכה’ אמנם לסטיגמות שליליות רבות, אבל למעשה התרופות היום משוכללות מאוד ובדרך כלל תופעות הלוואי שלהן נסבלות וכדאיות למען ההקלה שהן מספקות. אני לא מציע ‘לרוץ’ לטיפול תרופתי, אבל במידה והוא נצרך, הוא יכול להועיל באופן ניכר, ולכן חבל לוותר עליו. חשוב לדעת שהתרופה אינה ממכרת, ואפשר להפסיק את השימוש בה בכל עת. לכן, שווה לנסות לתקופה מסויימת, ואז לקבל את ההחלטה האם להמשיך להשתמש בתרופה באופן קבוע.
שיתוף פעולה בין בני הזוג, מתוך נכונות להקשבה ואכפתיות הדדית, ובמקרה הצורך ליווי של איש מקצוע שהתמחה בנושא זוגיות עם הפרעת קשב וריכוז – ישפרו את איכות החיים ללא היכר. במהלך עבודתי כמטפל פגשתי זוגות שהפרעת הקשב עשתה את חייהם לבלתי נסבלים, ולאחר תהליך שעברו, הם חיים באהבה ובהרמוניה. לכן, אין טעם להמשיך ולסבול, וחשוב להבין שההחלטה לשנות את המצב נמצאת בידכם.
הקורסים שלנו
