את מתארת מערכת נישואים שהתקשורת בה נשמעת טובה מאוד. בעלך מגלה הבנה לקשייך, למרות שהם פוגשים אותו במקום מאוד לא פשוט מבחינתו.

בנוסף, את אומרת שילדיו הם בסך הכל ילדים טובים, ונמצאים בקשר טוב איתך. זה דבר שאינו מובן מאליו כלל, משום שאחד הקשיים המשמעותיים בנישואים שניים, הוא יצירת הקשר עם ילדי בן הזוג באופן בריא.

נשמע שהקמתם משפחה חדשה לתפארת, ויש לך המון במה לשמוח.

יחד עם זאת, את מתארת קשיים לא מבוטלים, שנובעים מהקושי לקבל את המציאות שבה למעשה ליבו של בעלך מחולקביניך, לבין ילדיו.

זה אמנם לא קל, אבל חשוב להבין שזו עובדת חיים בנישואים שניים.

עם כל הקושי, חשוב מאוד שתביני שבמידה מסויימת את מעמידה את בעלך בפני מציאות בלתי אפשרית. בעלך נדרש באופן סמוי לבחור בין האנשים היקרים לו ביותר, כלומר את או ילדיו.

אני חושב שהטוב ביותר עבורך ועבורו, הוא שתשלימי עם זה שילדיו יישארו תמיד יקרים לו, והוא ישתדל להשקיע עבורם את המיטב.

נישואים שניים הם תמיד דבר מורכב, אבל נישואיכם נשמעים מדבריך, נישואים נפלאים, שחבל לך לאבדם.

רק לאחר שתצליחי להביא את עצמך למקום של השלמה עם עובדה זו, תוכלי לשוחח איתו על הגבולות שלדעתך עליו להציב לילדיו. נכון לעכשיו, את מעורבת מידי רגשית, בשביל שתוכלי לסייע לו באופן ענייני ובונה, ולכן אני ממליץ לך להשאיר את חינוכם לשיקול דעתו.

לגבי הקשר עם גרושתו, אם מדובר בקשר שנראה לך שחורג מגבולות הקשר הענייני וההכרחי לצורך הגידול המשותף של הילדים, שוחחי על כך עם בעלך. אבל, קחי בחשבון שגם בעניין זה, עלייך להשלים עם זה שקשר מסויים הוא הכרחי, משום שהם אחראים במשותף לחינוכם של ילדים יקרים ואהובים.

במידה ובכל זאת תתקשי להשלים עם הדברים, אני מציע לך למצוא פסיכותיראפיסטית באיזור מגורייך, ולעבד איתה את הדברים.