שלום לכם.

חרדה מתאפיינת בכך שהיא מתגברת ככל שמאפשרים לה לנהל את העניינים, ונחלשת כאשר מתמודדים איתה.
לכן, חשוב שלא לחזק את ההימנעות של הילד, אבל מצד שני, לא לחשוף אותו לרמת חרדה גבוהה מידי, אלא לעלות בהדרגה.
במקרה שאת מתארת, מכיוון שהילד מצליח להסתדר עם דלת סגורה בבית הספר, הנחת היסוד היא שלמרות החרדה, הוא מסוגל להתמודד עם השהות מאחורי דלת סגורה לבדו.
לכן, בהנחה שבביתכם לא נהוג להשאיר דלת פתוחה בשעת המקלחת, אני לא ממליץ לאפשר לו לחרוג מהנורמה הזאת, אלא להסביר לו באופן פשוט שלא ראוי להשאיר דלת פתוחה כשמתקלחים או נמצאים בשירותים.
אם הוא יביע התנגדות ויאמר שהוא מפחד, הביעו אמפתיה ותשתתפו איתו, אבל מצד שני תסבירו לו שאתם מאמינים שהוא מסוגל להתמודד עם החרדה.
שאלו אותו האם יש לו ראיות לכך שהוא אכן מסוגל להתמודד עם החרדה, ואפשרו לו לענות לבדו. אם הוא יספר על בית הספר או על המצבים שבהם יש חבר בבית, זה הכי טוב, כי הוא בעצמו יזהה את היכולת שלו להתמודד עם החרדה. אם לא, אפשר להזכיר לו את זה.
בכל מקרה, תסבירו לו בשפה המותאמת לגילו שלא כדאי לתת לפחד לנהל את העניינים, כי אז הוא משתלט יותר ויותר, ודווקא אם מתגברים, לאט לאט הפחד הולך.
מאחל לכם הצלחה.