תקשורת זוגית - עקרונות וכלים מעשיים

חשיבות התקשורת הזוגית לבניין קשר איכותי קבוע

תקשורת זוגית היא מיומנות הכרחית לכל זוג. קשה מאוד לקיים זוגיות טובה לאורך שנים, מבלי ללמוד כיצד לנהל שיחה יעילה וחברית. בני זוג שלא ידעו לעשות זאת, ימצאו את עצמם במצב שבו הקונפליקטים ביניהם הולכים ומסלימים, והקשר נשחק בהדרגה.

במאמר זה אסקור כללי ‘עשה’ ו’לא-תעשה’ בנוגע לתקשורת זוגית נכונה. בסיום המאמר יהיו בידיכם כלים רבי עוצמה לניהול תקשורת זוגית איכותית, חברית ומועילה.

נתחיל דווקא בכללי הלא-תעשה, ולאחר מכן אסקור את הדרך המעשית לקיום השיחה. אמנם בדרך-כלל אני אוהב להדגיש את החיובי ולא את השלילי, אבל דווקא הבנת הדברים שפוגעים באיכות התקשורת הזוגית, תועיל להבנת הכלים המעשיים לניהול השיחה.

חלק א': חסמי התקשורת הזוגית

בחלק זה יובאו ארבעה חסמי תקשורת זוגית הלקוחים ממחקריו של ג’ון גוטמן – חוקר יהודי אמריקאי שמוביל את מחקר הזוגיות והטיפול הזוגי בעולם. מרבית הזוגות שיקראו את הדברים, יזהו אותם בתוך הקשר שלהם. לא צריך להיבהל מזה, אלא ללמוד כיצד לשנות זאת ולתקן כאשר זה קורה.

לפני שנתחיל לפרט את ארבעת החסמים, אני רוצה להתייחס לתנאי יסודי לקיומה של תקשורת זוגית טובה. הדבר החשוב ביותר הוא הגישה שאיתה אנחנו באים לשיחה. על מנת שהשיחה תהיה יעילה חשוב להשאיר בצד את השאלה מי צודק, ואת הרצון לנצח בוויכוח. במקום זה, חשוב להגיע בגישה פתוחה ולהניח שבוודאי יש חשיבות בדעות שני הצדדים. הקשבה אמיתית תאפשר לכם להגיע להבנות, שבמקרים רבים יהיו מורכבות מחיבור יצירתי של הדעות של שניכם.

כשניגשים כך לשיחה, יש סיכוי שהיא תוביל לפתרון אמיתי של הבעיות עליהן אתם מדברים. אבל, לשם כך צריך קודם כל להסיר את ארבעת החסמים עליהם אפרט עכשיו.

חסם ראשון - ביקורת

אחד מתפקידיה של השיחה הזוגית הוא הצורך לקיים תקשורת כנה ואמיתית. סוג כזה של קשר מאפשר לדבר על הכל בפתיחות, כולל הדברים שגורמים אי נוחות בתוך הקשר. לכן, גם כאשר אני מדבר על נזקיה של הביקורת, אין כוונתי לומר שאין מקום לדבר על דברים שמפריעים לאחד עם השניה. אבל, דווקא כאשר מדברים על נושאים שפוטנציאל הפגיעה שבהם הוא גדול, חשוב מאוד לעשות זאת מתוך אווירה אוהבת ומכבדת, ולא מתוך ביקורת ושיפוטיות.

הנזק שגורמת הביקורת, אינו בעצם העובדה שאחד מבני הזוג מבקש מרעהו שינוי מסוים, אלא באווירה השליליות והשיפוטית שמתלווה לבקשה זו. המסר שעובר מאדם ביקורתי, מכיל התנשאות ושלילה של הזולת. אדם ביקורתי מעביר מסר, שיש בו התנשאות ושלילה. גם אם הדובר לא אומר במפורש אמירות שמייחסות לעצמו שלימות כמעט מוחלטת, ולבן הזוג חסרונות בלי סוף, המסר שעובר הוא כזה.

אם באופן כלשהו, את את/ה מעביר/ה מסר כזה לבן או בת הזוג, חשוב שתדע/י שקשה מאוד לצפות לכך שהדברים יובילו לתוצאה חיובית, ולמעשה, כאמור, זהו אחד הגורמים הנפוצים ביותר למשברים זוגיים.

אם תתבוננו בעצמכם, קרוב לודאי שתסכימו איתי שהמוטיבציה להירתם לשינוי למען בן/בת הזוג, מתגברת כאשר אתם מרגיש שהוא/היא מאמינ/ה בכם ורואים אותכם בעין חיובית. לעומת זאת, ביקורת מתמדת, גורמת לבן הזוג לחוש: ‘לא משנה בכלל מה אעשה, משום שתמיד אתקל בביקורת ושלילה’. מיותר לציין עד כמה תחושה זו מורידה את המוטיבציה לשינוי באופן דרסטי, ושוב, לא פעם התוצאה היא – זוגיות במשבר.

איך בכל זאת ניתן לבקש שינוי מבן הזוג? ראשית, חשוב מאוד שתזהו מה הצורך שעומד ביסוד הביקורת שלכם. האם אתם זקוקים להקשבה, לחום, לכבוד או למשהו אחר? כאשר אתם מזהים את הצורך לו אתם זקוקים, קל יותר להביע אותו באופן מגייס ולא ביקורתי כלפי השני.

אני ממליץ להזמין אותו לשיחה באווירה נינוחה, בה תשתפו אותו במה שמפריע ומקשה, מתוך אמון כן ואמיתי בכך שהוא רוצה בטובתך. גם אם עד כה חווית תחושה הפוכה, יש לשער שהדברים נובעים לא רק מאישיותו של בן הזוג, אלא גם מהדרך שבה הדברים נאמרו. היכולת לשנות את הטון שבו נאמרים הדברים, מביאה לא פעם לתוצאות מפתיעות, ופתאום מתגלה שבן הזוג שנתפס כמי שאינו מסוגל לקבל ביקורת, מוכן להקשיב ולשקול שינוי.

במקום להעביר מסר שולל כלפי אישיותו של בן הזוג, לדוגמא: ‘נמאס לי כבר מהכעסנות שלך’, מומלץ לשתף אותו במה שמפריע, לדוגמא: ‘רציתי לומר לך שבכל פעם שאתה מרים עלי את הקול, אני נבהלת ומרגישה מותקפת ומושפלת, חשוב לי לשמוע מה שיש לך לומר, אבל הרבה יותר קל לי לשמוע כשאתה אומר את זה באווירה נינוחה ונעימה’.

שימוש בסגנון דיבור כזה, תוך הבעת אמון והימנעות מהאשמות וביקורת, מעלה בצורה ניכרת את הסיכוי שהדברים יתקבלו.

חסם שני - הגנתיות

הגנתיות היא נטיה נפוצה של אנשים רבים להגיב לדברי ביקורת שנאמרים כלפיהם בהתגוננות מיידית. התגוננות יכולה לבוא לידי ביטוי בהכחשה אוטומטית של הדברים שנאמרו, או בהבעת עלבון שלמעשה גורמת לבן הזוג לחוש שאין הקשבה אמיתית לדבריו. נותן הביקורת יחוש שהמקשיב עסוק בעיקר בפגיעה האישית שלו מהדברים. הדבר אמנם מובן, משום שאף אחד אינו אוהב שמבקרים אותו, ולכן הסברנו כיצד יש להביע צרכים ורצונות. אבל, אם בכל זאת נאמרה כלפיכם ביקורת, חשוב להגיב לצורך שיסודה.

הבעיה היא שהבחירה המהירה בהתגוננות, גורמת לכך שלמעשה האדם אינו מקשיב לדברים שנאמרים לו, משום שהוא עסוק בתכנון ‘קו ההגנה’ שלו. איני מתכוון למקרים שבהם הדברים עצמם נאמרו בצורה תוקפנית – שאז בהחלט יש מקום לומר לבן הזוג שאתם מוכנים להקשיב, אבל מבקשים שיאמר את הדברים בצורה נעימה יותר. כוונתי היא  למצב שבו דברי הביקורת נאמרים באופן ענייני, ועל מנת לחשוב ביחד כיצד ליצור שינוי. במצב זה חשוב מאוד להקשיב לבן הזוג, מבלי לעסוק בעלבון האישי.

הגנתיות היא אמנם פחות תוקפנית מהאופציות הקודמות שדיברנו עליהן, והיא בהחלט בחירה טובה יותר מהבחירה להשיב בהתקפה נגדית, אבל גם היא גורמת נזק לא מבוטל, משום שבמקום שתתפתח שיחה יעילה, מתפתח וויכוח מיותר ולא מועיל האם בן הזוג כן או לא אשם. במצב של משברים זוגיים, הדבר מונע שיחה עניינית יותר על הדברים. הפגישה בתקשורת הזוגית היא בעייתית מאוד, משום שדווקא במצבי זוגיות במשבר, נדרשת יכולת שיחה, על מנת לפתור את המשבר ולצמוח מתוכו.

אתן דוגמא: נניח שאישה מסויימת מתמודדת עם איחורים חוזרים ונשנים של בעלה. היא מאוד מתוסכלת, ומחליטה לשוחח איתו על זה. כשהוא נכנס הביתה היא אומרת לו שנמאס לה כבר מהאיחורים שלו, משום שהיא זקוקה לעזרתו בשעות הערב עם הילדים.

הבעל, שחוזר גם הוא מיום עבודה מתיש, ומרגיש גם כך כמו ‘לימון סחוט’, עשוי לחוש מותקף ולהגיב באחד מהאופנים הבאים:

‘זה בכלל לא נכון מה שאת אומרת, אני תמיד משתדל להגיע בזמן’.

‘מה את רוצה ממני, אני  חייב להביא פרנסה הביתה, את רוצה שיפטרו אותי?!’.

‘מי שמדברת! אפשר לחשוב שאת לא מאחרת!’.

המשותף לכל התגובות האלה – אין כאן הקשבה אמיתית לדברים שאמרה האישה, ואין כל חתירה להגיע לפתרון עתידי של הדברים.

לכן, חשוב מאוד שהבעל קודם כל יקשיב לדברים, מבלי להגיב ולהתגונן. על מנת שהאישה תחוש שהוא אכן מקשיב, מומלץ מאוד גם לשקף את הדברים. לדוגמא: ‘אני מבין שקשה לך כשאני לא מגיע בזמן ולא מודיע לך מראש על כך. את מחכה לי מאוד, משום שאת זקוקה לעזרתי, וקשה לך מאוד עם זה שאי אפשר לצפות מתי אגיע’.

השיקוף מעביר מסר ברור של הקשבה, ובמקרים רבים מעורר הקלה מיידית, ומאפשר גם לאישה לרכך את הטון שלה, ולהביע את הדברים באופן שיהיה קל יותר להקשיב להם.

לאחר מכן, חשוב לקחת אחריות על החלק שבו אתם מסכימים שלא הייתם בסדר. לדוגמה: ‘באמת הייתי צריך להשתדל להגיע בזמן, או לפחות להודיע לך שאני מאחר’. רק לאחר מכן, אפשר גם להסביר את הצד שלכם. בשלב זה, נותן הביקורת לא יחוש שאינכם מקשיבים, ויהיה פנוי יותר לשמוע את ההסבר. הסיכוי לכך יעלה אם הוא ישתף את השני בפתרון הבעיה שגרמה לאיחור.

לדוגמה: לאחר שהבעל שאיחר ביטא את הקשבתו וקיבל אחריות על חלקו, הוא עשוי לומר: “אני מבין את הקושי שאת מדברת עליו, אבל אני לא כל כך יודע מה הפתרון, כי הרבה פעמים מתקילים אותי בעבודה, ואני חייב לתת מענה. אם בכל פעם שקוראים לי בדחיפות, לאחר שכבר יצאתי מהעבודה, אומר שאיני יכול להגיע, זה יכעיס מאוד את הבוס שלי, ובמשך הזמן זה גם עלול להוביל לפיטורי, מה ששנינו איננו רוצים. יש לך רעיון מה נעשה?”.

הייתרון של גישה זו, הוא בכך שהבעיה אינה מוצגת כאשמתו של אחד מבני הזוג, אלא כבעיה משותפת, ולכן, בשלב הזה יכולים בני הזוג לדון ביחד כיצד לפתור את הבעיה מתוך גישה של עבודת צוות, והסיכוי שיגיעו לפתרון גבוה בהרבה.

לא תעשה שלישי - בוז

הכלל השלישי נוגע לתגובה אופיינית לאדם שנתן ביקורת ונתקל בהגנתיות. בדרך כלל במצב זה יש נטיה להסלים את הביקורת. מיותר לומר שהדבר יגרום נזק רב יותר, ויסלים את עוצמת העימות בין בני הזוג. 

אמרנו שנזקיה של הביקורת הם בכך שהיא יוצרת אווירה מתנשאת ומרוחקת המכרסמת בשיטתיות באיכות הקשר הזוגי. אם נזקיה של הביקורת כל כך חמורים, מה יכול להזיק עוד יותר?!

הגורם שמעצים את הארס של הביקורת פי כמה וכמה – הוא כאשר דברי הביקורת נאמרים בטון המשדר בוז וזלזול.

אני לא מכיר אף אדם שנהנה לקבל ביקורת, אבל כשהביקורת נאמרת בבוז וסרקזם, היא פוגעת גם באנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה, שבדרך כלל רגישותם לביקורת אינה גבוהה כל כך. אגב, חשוב לדעת שכמעט ואין אנשים שאינם פגיעים כלל, וגם אלו שנראים חסונים במיוחד, נפגעים לא פעם, גם אם הם פחות מחצינים זאת. בעבודתי כמטפל זוגי אני פוגש לא פעם אנשים בעלי עוצמה רבה, שבאים אלי בגלל זוגיות במשבר, ולא פעם אני מגלה עד כמה גם האנשים החזקים ביותר כלפי חוץ, עשויים להיפגע לא מעט, ובמיוחד כאשר הדברים קשורים לתקשורת זוגית. חשוב לדעת זאת לפני שמטיחים דברים קשים באנשים באשר הם, ובמיוחד בתוך הזוגיות.

לא אתפלא אם יש מי ששואל את עצמו עכשיו מה אני מחדש בכך שאני כותב שבוז מזיק כל כך, אבל אני רואה צורך לכתוב על כך בכל זאת, משום שבפועל אני פוגש שוב ושוב זוגות שנוהגים לדבר זה אל זו בקביעות בטון המפגין בוז וזלזול, למרות הבנת פוטנציאל הנזק שטמון בדברים. אמנם לפעמים נראה שהנזק אינו כה גדול, משום שבן/בת הזוג, מכילים את הדברים ואינם מגיבים מיידית, אבל בפועל נצברים בלב משקעים לא פשוטים, והנזק לזוגיות גדול בהרבה ממה שנראה כלפי חוץ.

אם כך, למה בכל זאת זוגות מדברים כך זו אל זה? – כאשר אני שואל זאת במהלך הייעוץ הזוגי, אני מגלה שהסיבה הנפוצה לכך היא התחושה של הדובר שכאשר הוא משמיע את דברי הביקורת שלו בטון נעים וענייני, הם אינם מקבלים את ההתייחסות הדרושה, ולכן הוא סבור ששימוש בטון פוגעני יותר ייבקע את חומת האדישות של בן הזוג.

אבל, אם נעצור לרגע ונחשוב מהו הדבר העיקרי המונע מבן הזוג לקבל את הביקורת, נוכל להבין בקלות עד כמה השימוש בבוז מזיק ומוטעה.

אני עובד עם זוגות רבים, שרובם מגיעים בהתחלה עם מטענים כבדים של כעס זה על זו (אין צורך להרחיב מילים כיצד זוגיות במשבר מעוררת תחושות אלה) ובכל זאת מניסיוני – כאשר יוצרים את התנאים המתאימים – רוב האנשים מוכנים לשמוע מה מפריע לבן/בת זוגם. הסיבה לכך שבבית הם אינם מקשיבים זה לזו, אינה משום שהם אינם מוכנים לשמוע מה מפריע, אלא משום שהם חשים מותקפים ללא הרף. כאשר הביקורת נאמרת בצורה שלילית ופוגענית, היא נשמעת יותר כמתקפה, מאשר כבקשה לשינוי, ולכן בן הזוג נוטה להיחסם או להתגונן.

כשמבינים זאת קל להבין מדוע השימוש בבוז רק יחריף את המצב, משום שהבן הזוג ירגיש מותקף עוד יותר, ויש להניח שהדבר יגרום לו להיסגר באופן נוקשה יותר, על מנת להגן על עצמו מההתקפה.

לכן, אם רוצים באמת שבן הזוג יקשיב לדברים, חשוב להשתמש במיומנויות של תקשורת זוגית חיובית, המאפשרות לומר גם דברים ביקורת, בצורה שאינה תוקפנית, אלא מגייסת את בן הזוג להקשבה ולנכונות להשקיע מאמץ בשינוי. דווקא התגובה ההגנתית יכולה לסמן לנו את העובדה שהשני הרגיש מותקף, ובמקום להסלים את הביקורת, אנחנו יכולים לתקן ולהביע את הצורך בצורה מגייסת וחיובית יותר.

 

חסם רביעי - התנתקות (חומת-אבן)

הדפוס המזיק הרביעי מכונה ‘חומת אבן’. מדובר בדפוס נפוץ מאוד, למרות שלא תמיד תופסים אותו כדפוס מזיק. אבל, ממש כשם שהבוז הוא הסלמה של הביקורת, כך ‘חומת-האבן’ היא הסלמה של ההגנתיות. זהו דפוס שמהווה חסם משמעותי לאיכות התקשורת הזוגית. 

זה עובד כך – בעת ויכוח זוגי שהולך ומתלהט, מחליט אחד הצדדים בשלב מסוים שהוויכוח נגמר ובוחר לנתק מגע. בן או בת הזוג, שעומדים מול ההחלטה, חווים מעין מפגש עם חומת אבן אטומה, ששום דבר אינו מנפץ את שתיקתה.

אדגים זאת: נניח שאסף הוא אדם שנוטה להשתמש בדפוס של ‘חומת אבן’ כאשר הויכוח מתלהט מידי לטעמו. אשתו, עידית, מנסה לעורר אותו להגיב בכל דרך אפשרית – היא מתחננת, מטיחה בו מילים פוגעניות, או פשוט בוכה, אבל מאיר מסרב להגיב ולהתייחס לדבריה. בשלב הזה עידית מרגישה תסכול וחוסר אונים בלתי נסבלים, ואינה יודעת מה ביכולתה לעשות על מנת לסחוט מאסף תגובה. היא מה שאסף אינו יודע הוא שהתחושות הקשות שלה שוחקות את הקשר ביניהם באופן חמור.

במהלך שנות עבודתי בייעוץ זוגי, פגשתי דפוסים שונים של זוגיות במשבר. התחום של חומת האבן הוא אחד הנפוצים שבהם, והוא משמש כאחד מחסמי התקשורת הזוגית המרכזיים. פגשתי כמה סגנונות של ‘חומת אבן’ – ישנם אנשים שפשוט שותקים, וישנם כאלה שעונים אבל לא מתייחסים למה שאומר בן הזוג, אלא פשוט חוזרים על מנטרה כלשהי שוב ושוב – משהו כמו ‘טוב מאוד, תמשיכי לדבר, זה ממש מצוין’ (נאמר בקול ציני ולועג). כך או כך, האישה עומדת מול חומה בצורה שאין שום אפשרות לחדור אותה, וחווה תסכול רב.

העובדה שאינה פוסקת מלהפתיע אותי בכל פעם מחדש, היא שכאשר במהלך טיפול זוגי, אני מדבר עם בן הזוג על הנזק שגורמת ‘חומת האבן’, הוא מתפלא על כך וטוען שדווקא בכך שהוא ‘מנתק מגע’ הוא מונע את המשך התלהטות המריבה. לא פעם אני צריך להשקיע מאמץ רב בהסבר מדוע זה כל כך מזיק.

אבל, חשוב מאוד להבין שלמרות שהרצון להפסיק את הוויכוח בשלב שבו כבר אין בו שום תועלת הוא רצון אמיתי ונכון, השימוש ב’חומת האבן’ מוטעה לחלוטין ומזיק. כמו שהסברתי, בן/ בת הזוג נותרים חסרי אונים ותחושות קשות מנשוא הולכות וגואות בהם. קשה לצפות לתוצאות טובות מתחושות כל כך קשות ביחס לתקשורת הזוגית. כך הולך ומתעצם המשבר הזוגי.

במקום זה, אם אסף באמת רוצה למנוע את התלהטות המריבה, מבלי לגרום את הנזק של חומת האבן, הוא יכול לומר משהו כמו : ‘תשמעי עידית, אנחנו לא הולכים לשום מקום עם הוויכוח הזה, אני כרגע מאוד כועס ונראה לי שגם את. במקום להמשיך ולהלהיט את הרוחות, בואי נעצור כרגע, ונמשיך לדבר בערב, כשנהיה רגועים יותר’.

הייתרון המשמעותי של תגובה מסוג זה, הוא בכך שהיא אמנם מפסיקה את הוויכוח, אבל מבלי לתת תחושה של ‘חומת אבן’, אלא מתוך הסבר הגיוני, ועם הבטחה לשיחה נינוחה ויעילה יותר בהמשך. בשלב זה יש סיכוי גדול בהרבה שעידית אכן תסכים לקבל את פסק הזמן, וגם אם היא לא תקבל זאת, היא לפחות לא תרגיש שאסף מזלזל ברצונה לדבר על הדברים.

כמובן, חשוב מאוד שאסף אכן יקפיד שהשיחה תתקיים, למרות שזה לא תמיד קל לעורר מחדש שיחה על עניין טעון, לאחר שהרוחות נרגעו. על מנת לשכנע את עצמו לעשות זאת, חשוב שהוא יבין שרק כך הוא יוכל להפנים בתקשורת הזוגית שלהם את היכולת לעשות פסק זמן, מבלי לחוש תסכול רב מידי.

 

חלק ב': עקרונות וכלים מעשיים לניהול תקשורת זוגית מיטבית

העיתוי המתאים לשיחה

לאחר שהסרתם את ארבעת החסמים, אתם יכולים לגשת לשיחה כנה ויעילה. כמו שכתבתי בתחילת המאמר, מטרת השיחה היא להגיע לחיבור של הדעות והצרכים של שניכם. לשם כך נדרשת יכולת טובה לקיום שיחה זוגית. 

תקשורת זוגית יעילה היא תנאי בסיס לזוגיות טובה. אבל, ככל שהשיחה עוסקת בדבר ששנוי במחלוקת משמעותית יותר, כך קשה יותר להגיע לשוחח שיחה יעילה שתוביל לתוצאה המיוחלת. לכן, שיחה זוגית היא מיומנות שדורשת לימוד.

זוגות רבים סבורים שהם משוחחים זה עם זה, משום שהם אכן מדברים על הדברים. אבל, אם בוחנים את האופן שהשיחות נעשות, מגלים שהן מתבצעות בצורה לא יעילה. במקרים רבים שיחות כאלה מובילות לחידוד הפערים ובוודאי שלא לאחדות.

על מנת לשפר את איכות השיחה חשוב לקבוע מספר כללים. הראשון שבכללים האלו הוא העיתוי שבו מתבצעת השיחה. 

רבי שמעון בר יוחאי לימד אותנו כלל חשוב – “אין מרצין (מפייסים) לו לאדם בשעת כעסו”. כאשר אדם כועס, הוא מופעל על ידי כוחות זרים, וקול ההיגיון אינו מדבר אליו. במצב זה, קשה מאוד להגיע לשיחה מועילה, וכל ניסיון לעשות זאת, יביא לוויכוח מר ומזיק. לכן, הכלל הראשון הוא לקבוע את מועד השיחה לזמן אחר, שבו תהיו שניכם רגועים יותר, ותוכלו לשוחח על הדברים בנחת.

לכלל זה ישנו סייג חשוב – אמנם טוב שלא להיכנס לוויכוח, אבל אסור להפנות גב. אסביר למה אני מתכוון – ישנם אנשים שכאשר נוצר וויכוח, והם מרגישים שהדברים הולכים לעימות לא נעים, נוטים להתנתק, וללכת מהמקום, או פשוט להתכנס בשתיקה. אנשים אלה סבורים שהם מונעים בכך מריבה, אבל כאשר משוחחים עם בן או בת הזוג על כך, הם מביעים תסכול נורא. ההרגשה שבן הזוג אינו מגיב כלל, יוצרת חוסר אונים, משום שהיא מעמידה את האדם בפני מה שקרוי בשפה המקצועית stone walling (חומת אבן).

לא פעם שמעתי אישה שאומרת – ‘אני מעדיפה שיצעק עלי, או יעליב אותי (כמובן, שתי האופציות אינן מומלצות…), ובלבד שיגיב בדרך כלשהי’. לכן, למרות חשיבות היכולת לעצור שיח מסלים ולקבוע עיתוי מתאים יותר, חשוב לעשות זאת באופן שלא יגביר את התסכול. לכן חשוב לומר במפורש – ‘אני מעדיף שלא נדבר עכשיו, משום שלא נגיע לכלום כשאנחנו כל-כך כועסים. בואי נרגע, ונשוחח בנחת בערב’. כמובן, חשוב מאוד להקפיד שלא תהיה זו הבטחת סרק, אלא להתאמץ על כך שאכן השיחה תתקיים מהר ככל האפשר.

הרקע המתאים לקידום השיחה

כדי לנהל שיחה יעילה, חשוב מאוד ליצור אווירה מתאימה. גם אם הכעס כבר שכך מעט, לאחר שקבעתם זמן מתאים לשיחה, חשוב מאוד ליצור אווירה מועילה. שיחה שתתנהל תוך כדי שהאחד עושה כלים, והשני מעיין בהודעות האחרונות שקיבל במכשיר הסלולארי – ככל הנראה לא תוביל לתוצאות טובות.

לכן, חשוב מאוד ליצור אווירה מתאימה, שתאפשר הקשבה מלאה. בני זוג בדרך כלל מביעים את עצמם בדרכים שונות, והיכולת להבין זה את זו, משולה לניסיון להבין תרבות שונה. כשם ששני עולים חדשים, האחד מרוסיה והשני מאתיופיה, שמעוניינים להכיר זה את תרבות המוצא של זה, צריכים לדעת שהם עומדים לפגוש דרכי חשיבה, מנהגים ותרבות שונים לחלוטין, ולבוא פתוחים לשיחה והיכרות. על מנת להבין היטב את אופייה של התרבות אותה הוא מנסה להכיר, חשוב שכל אחד מהם ישתחרר מדעותיו הקדומות, ויפנה את ליבו להקשבה מלאה למתרחש. מיותר לציין שמי מהם שיעסוק לאורך הפגישה בטלפון הנייד שלו, יאבד את האפשרות לעשות זאת…

כך גם אדם שמנסה להבין את עמדתה של אשתו, או אישה שמתעניינת באמת בדעתו של בעלה. שניהם נדרשים להבין שהם עומדים לפגוש עולם מושגים שונה במידה רבה מעולמם, ולהכין את עצמם להאזנה והתבוננות אמיתית. 

פעמים רבות אני פוגש זוגות שמתארים כל אחד את עמדת רעהו, מתוך תמיהה גדולה כיצד יכול בן הזוג לחשוב כך. אבל, כאשר אני יוצר, במהלך הפגישה הטיפולית, הקשבה הדדית אמיתית, מתברר פתאום ההיגיון שבכל אחת מהעמדות, ומתוך כך מתאפשרת תנועה של בני הזוג זה כלפי עמדתה של זו.

אחד המקורות הטובים ביותר שאני מכיר לדרך לנהל שיחה מועילה קשור דווקא לניהול מחלוקת מסוג אחר לחלוטין. אולי אחת המחלוקות הבולטות ביותר בדברי ימי עם-ישראל, היתה המחלוקת בין שני בתי מדרש – בית הלל ובית שמאי. המשניות מלאות במחלוקות בין שני בתי-המדרש האלה. כמעט בכל המחלוקות נפסקה ההלכה כבית-הלל. מדוע זה כך? הרי בתלמוד הירושלמי כתוב שבית-שמאי היו מחודדים יותר. הגמ’ במסכת עירובין (יג:) נותנת לכך 4 סיבות: “מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן מפני שנוחין ועלובין היו ושונין דבריהן ודברי בית שמאי ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן”. 

בית הלל נודעו בכך שהיו נוחים, כלומר לא כעסנים. בנוסף, הם היו עלובים, כלומר סבלנים וסובלנים כלפי דעת האחר. כאשר הם ניהלו את הוויכוח עם דעת בית-שמאי, הם היו לומדים לעומק גם את דברי בית-שמאי. גם כאשר היו מסבירים את דעתם, היו מפרטים קודם את דעת בית-שמאי ורק אחר-כך היו אומרים את דעתם.

המהר”ל מפראג שאל על כך שאלה מעניינת. לכאורה התכונות האלה אינן שייכות לפסיקת ההלכה, אלא הן משקפות מידות טובות. עונה על כך המהר”ל שהדברים האלה גרמו לכך שהם כיוונו יותר לאמת ההלכתית. 

מכיוון שלא היו כעסנים הם יכלו לחשוב באופן צלול ואובייקטיבי יותר. מכיוון שהיו סובלנים לדעת האחר, ולא ניסו לנצח בוויכוח, הם יכלו להבין ולהיתרם גם מדעת האחר. בודאי גם בית שמאי ניחנו במידות מעולות, אבל באופן יחסי, המידות הללו בלטו דווקא אצל בית הלל.

בהקשר של השיחה הזוגית – כדי לנהל שיחה יעילה, חשוב להגיע למצב שהכעס נרגע. לכן, חשוב כל-כך לעצור את ההסלמה ולקבוע מועד לשיחה. כאשר אנחנו מתכננים את מועד השיחה, אנחנו יכולים להגיע עם סובלנות גדולה יותר ונכונות לשמוע גם את השני, למרות שדעתו אינה נשמעת לנו. רק כך תתנהל שיחה יעילה ואפקטיבית, שיש סיכוי שתוכל להתקיים באווירה חברית. 

ניהול השיחה בפועל

שני הדברים הבאים שהוזכרו ביחס למחלוקת בית-שמאי ובית הלל, הם הדברים שנוגעים לאופן המעשי שבו תתבצע השיחה. כמו שהזכרנו, בית-הלל נהגו להסביר קודם את דעת בית-שמאי ואת ההגיון הפנימי ששזור בדבריהם, ורק אחר-כך אמרו את דעתם. כדי להגיע לרמה כזו של הבנה, נדרשת הקשבה מעמיקה לדעת האחר. 

אבל, הגמרא מדגישה עוד שלב – בית הלל הקדימו דברי בית שמאי לדבריהם. כלומר, כאשר תלמיד חכם מבית הלל היה נותן שיעור בישיבתו, הוא היה מסביר תחילה את דברי בית שמאי בצורה הטובה ביותר האפשרית, ורק אח”כ, במידה ועדיין היתה דעתו חלוקה על דעת בית שמאי, הסביר את דעתו.

באופן הזה, הוויכוח היה ענייני לחלוטין, ללא שום חשש לחד צדדיות, או סיבות זרות לדעתם של בית הלל, ולכן זכו לכוון לאמת וההלכה נקבעה כדבריהם.

כך גם בשיחה הזוגית – בניגוד להרגל להתווכח באופן לא יעיל, כאשר כל אחד מבני הזוג קוטע את חבירו, ומגיב מייד באופן ששולל את דבריו, אני מציע תבנית אחרת לגמרי, שעולה ממנהגם של בית הלל, ובימינו כתבו עליה גם בספרות החול:

כאשר אחד מבני הזוג מעוניין להעלות נושא מסויים לשיחה, הוא יבקש מרעהו להקשיב לו. למשל, כאשר האישה מבקשת מבעלה לומר לו נושא מסויים שמטריד אותה, הוא ישב ויקשיב לדבריה, מבלי לקטוע אותם, ומבלי להכין במוחו את התגובה לדבריה. תפקידו בשלב זה הוא אך ורק להקשיב היטב לדבריה של אשתו.

לאחר שהאישה סיימה את דבריה, יחזור הבעל על תמצית הדברים, ויישאל את האישה האם אכן חזר על כל הדברים, או שהיא רוצה להוסיף משהו. החזרה על הדברים תהיה נטולת שיפוטיות, וכל מטרתה לוודא האם דברי האישה אכן הובנו כראוי. הדבר דורש יכולת איפוק, אבל לאחר אימון הדבר אפשרי.

רק לאחר שהאישה מאשרת שאכן דבריה הובנו, יבוא תורו של הבעל להגיב. בתגובתו הוא יתחיל מהדברים איתם הוא מסכים עם אשתו, משום שהמטרה הסופית אינה למצוא את הצודק בוויכוח, אלא להגיע לדעה שתכלול ככל האפשר את הטוב שבשתי הדעות.

לאחר שהבעל יסביר במה הוא מסכים עם אשתו, הוא יאמר על מה עדיין אינו מסכים, ויסביר מדוע קשה לו לקבל זאת. עכשיו תפקידה של האישה להקשיב, ללא תגובה, ולסכם את דבריו של הבעל, עד שיאשר שאכן דבריו הובנו.

מכאן, יחזור התהליך, כאשר האישה תאמר במה היא מסכימה עם הבעל, ורק לאחר מכן תאמר במה היא עדיין חולקת עליו.

כלומר – בניגוד לדרך שבה מסביר כל אחד במה הוא חולק על חבירו, אני מציע לדבר דווקא על המשותף. באופן הזה, נקודת המחלוקת מקבלת את הפרופורציה הראויה, ובמקרים רבים ניתן להגיע להסכמה מלאה, או כמעט מלאה, באופן שיכלול את תמצית הגוונים ששני בני הזוג ביטאו.

הייתרון של סגנון כזה של שיחה הוא בכך שהוא מאפשר הקשבה אמיתית, וגם מעביר לדובר את ההרגשה שמקשיבים לו באמת, הרגשה שקשה לתאר עד כמה היא חשובה לכל אדם.

מנסיוני – שיחה שתתנהל באופן הזה, תביא לתוצאות טובות בהרבה, ותקדם את ההבנה הזוגית.

פעמים רבות אני חש שמעבר ליידע והכלים המקצועיים, חלק משמעותי מהערך המוסף של טיפול זוגי, הוא בעצם העובדה שמתאפשרת לבני הזוג רמה כזו של שיחה, בתחילה באופן מונחה, ובהמשך, גם בכוחות עצמם.

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

טיפול זוגי והדרכת הורים

לתיאום פגישת היכרות

הרצאות וסדנאות

להזמנת הרצאה

סמכות הורית ללא כעס

סדרת סרטונים במתנה

מויכוח סוער לשיחה עניינית

סדרת סרטונים במתנה

להתחיל ברגל ימין

הדרכה זוגית לקראת חתונה
× צור קשר בווטסאפ
דילוג לתוכן