אני רוצה לספר לכם היום על דפוס של התנהלות זוגית שאולי תזהו אותו על עצמכם או על בני/בנות זוגכם. נקרא לדפוס זה – ‘המשגיח/ה המתמיד/ה’.

אסביר תחילה מהו הדפוס הזה. בנוסף, אסביר למה הוא לא משיג את המטרה, אלא מחמיר את הבעיה. לאחר מכן, אסביר מה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב.

כדי להמחיש אשתמש בדוגמה:

אסתי רואה בקשר הזוגי עניין מרכזי וחשוב ומאמינה שצריך לשים את הזוגיות במרכז. היא מאוד מתוסכלת מכך שירון, בעלה, אינו משקיע מספיק בקשר ולדעתה אינו רואה אותה מספיק.

אסתי מרגישה פגועה ולפעמים גם נטושה, ומאבדת את הביטחון באהבתו של ירון וביציבות הקשר. בתגובה היא מרבה להתלונן על התנהגותו של ירון. מרגע שירון מגיע הביתה אסתי בודקת עד כמה הוא שם לב למה היא זקוקה והאם הוא פנוי וקשוב לשמוע אותה.

קראתי לדפוס זה ‘המשגיחה המתמידה’, משום שהיא עומדת על המשמר בקביעות ומשגיחה על איכות הקשר בדריכות, לבל תחדל ההשקעה ההדדית בזוגיות.

המיקום המרכזי שאסתי מעניקה לזוגיות היה עשוי לתרום תרומה משמעותית לקשר הזוגי. אבל במקום זה, היא ממהרת להתאכזב, ואז היא מביעה כעס ותסכול רב ומענישה את ירון בכך שהיא מזעיפה את פניה, ונותנת לו ‘כתף קרה’ בכל פעם שהוא מנסה להתקרב.

ניתן להבין את התסכול של אסתי, אבל הדרך שבה היא מביעה אותו אינה מועילה. בדרך כלל, כאשר היא תתלונן ותתקוף את בעלה, היא תקבל בתגובה התגוננות או גרוע מכך – התנתקות והפגנת אדישות מתסכלת.