חרדות בשל המצב הבטחוני – מה תפקיד ההורים?

חרדות בשל המצב הבטחוני – מה תפקיד ההורים?

חרדות של ילדים ובני נוער בזמן לחץ וחירום

Anxietyלא פעם אנחנו עדים להסלמה ביטחונית בארצנו הטובה והיקרה. אנחנו מתפללים לקב”ה שייתן לראשיה, שריה ויועציה של מדינת ישראל, את הדעת כיצד להגיב נכונה, ואת הגבורה להילחם ולהשיב את כבוד ישראל למקומו המיועד לו ולהחזיר את תחושת הביטחון לכל ילדי מדינת ישראל.

בזמני לחץ וחרדה, מקבלת ההורות שלנו חשיבות עליונה, משום שבמהלך הימים האלה נחשפים הילדים – ביחד עם התפילות וגילויי העוצמה של עם ישראל – גם לאירועי חירום ולעתים אף לבשורות קשות לצערנו. ילדים רבים מגלים חוסן ומגיבים ברגיעה יחסית אל מול הדברים, אבל יחד עם זאת, ישנם גם ילדים שחווים חרדה ודחק וחשוב לסייע להם להתמודד עם הדברים באופן יעיל.

ברוך ה’ השיח הכללי במדינה היקרה שלנו, אינו שיח של פחד, אלא ישנם גילויים רבים של של עוצמה ואמונה. הדבר חשוב מאוד הן מצד עצמו, משום שאנחנו זקוקים לעוצמה הזאת על מנת להתמודד עם האתגרים העומדים בפנינו, והן כגורם של חוסן עבור ילדים ומבוגרים. מאמר זה לא נועד כמובן, לפגוע במצב הבריא הזה, אלא מטרתו לצייד את ההורים במספר כלים לזיהוי חרדות אצל הילדים, והכוונה לאפשרויות הסיוע והתמיכה, הן בתוך המשפחה, והן דרך גורמים חיצוניים. חלק מהחוסן הקהילתי והאישי, הוא גם בכך שבמידה ומתעורר קושי, אנחנו מטפלים בו, ומאפשרים לילד להמשיך ולצמוח באופן בריא. הורות יציבה היא אחד העוגנים המאפשרים זאת. במידה ואינכם חשים בטוחים במסרים אותם אתם מעבירים לילדים, תהליך הדרכת הורים קצר יכול להועיל.

גורמים מעודדי חרדות והדרכים לצמצמם

ראשית, חשוב לדעת שמשבר שעשוי ליצור חרדות קיצוניות אצל ילדים, נוצר כאשר הילד עומד בפני אירוע שהוא חש שאין לו את המשאבים והכוחות הפנימיים להתמודד איתו. לכן ככל שנעצים אצל הילד את התחושה שיש לו כוחות וכלים להתמודדות, ונלמד אותו מה הוא יכול לעשות על מנת להגן על עצמו במידה ומתרחש המצב מפניו הוא חרד, הוא יחוש בטוח יותר ותחושת הלחץ תפחת. כאן נכנסת חשיבותה המרכזית של הורות בטוחה.

לדוגמא: במצב של ירי רקטות, חשוב מאוד לתת לילד אפשרויות פעולה במצב של אזעקה. עצם הידיעה שניתן ללכת למרחב המוגן, מאפשרת, בנוסף להגנה הפיזית, גם תחושת ביטחון ושליטה במצב, והדבר מרגיע את החרדה.

במצב הנוכחי, בו הסיכון העיקרי הוא לדקירה ברחוב, המצב מעט מסובך יותר, משום שאין דרך לצפות את האירוע, אבל בכל זאת, ניתן להראות לילד עד כמה גורמי הביטחון פעילים על מנת להבטיח את שלומנו.

כמובן, חשוב לדבר עם הילד גם על האמונה בבורא עולם שמגן עלינו ונותן לחיילים את הכח להכריע את אויבנו. ניתן להתפלל עם הילד, דבר שיועיל בפני עצמו, וגם יעצים את תחושת הביטחון.

חשוב לדעת שילדים מגיבים בתגובות לחץ לא רק לאירועים אליהם הם נחשפים באופן ישיר, אלא גם לדברים שהם שומעים עליהם באופן עקיף, כמו למשל, רצח הנערים, או חדשות על אנשים שנפגעו.

תפקיד ההורים לנוכח חרדות הילדים

הילדים מתבוננים בנו ולומדים מאיתנו על חומרת הדברים, ולכן ההורים צריכים לדעת שלדרך ההתייחסות שלהם לאירועים יש משמעות רבה עבור הילד. הורים שמגיבים בלחץ ובחרדה, יוצרים גם אצל הילדים את התחושה שהאיום גדול מאוד, משום שעבורם המבוגרים הם הדמויות החזקות, ואם גם המבוגרים בלחץ המקשה על תפקודם, הם מסיקים שהסכנה גדולה מאוד. לכן חשוב מאוד שההורים יידאגו לרגיעה הפנימית שלהם עצמם, ואם הם מתקשים בכך, מומלץ מאוד שייפנו לסיוע רגשי או הדרכת הורים, על מנת לבסס את החוסן שיעזור להם להפגין רגיעה ובטחון שיקרינו על ילדיהם.

הורות אחראית דורשת מאיתנו למנן גם את החשיפה של הילדים לאמצעי המדיה השונים, למרות הרצון שלנו עצמנו לראות את הדברים, משום שהנטיה של משדרי החדשות להקרין שוב ושוב את התמונות ממקומות הנפילות, יוצרת העצמה של תחושת הסכנה ומעודדת היווצרות חרדות. ילדים קטנים אינם יודעים שמדובר באותן התמונות שחוזרות על עצמן שוב ושוב, והם עשויים לחשוב שכל הזמן יש עוד ועוד אירועים. אם מדובר בנערים, שקשה למנן את הצפיה שלהם, ולעתים הם אף נחשפים לדברים בצורה חריפה יותר, דרך סרטונים המופצים ברשתות חברתיות שונות, או ילדים שבכל זאת צופים בחדשות, חשוב לתווך להם את הדברים, ולהסביר להם בצורה רגועה ככל האפשר מה קרה. חשוב לענות לכל השאלות שלהם, אבל להקפיד לעשות זאת בצורה רגועה ומותאמת לגילם. אין טעם להימנע מלענות על השאלות של הילד, משום שאם הוא לא יקבל את התשובות מאיתנו, הוא ימצא מקורות אחרים, פחות מחושבים, כמו חברים ואתרי חדשות.

חשוב להדגיש שלא כל אירוע בהכרח יביא למשבר, וגם אם ישנו משבר, הוא לא בהכרח חריף. כאמור, הדבר תלוי במידה רבה באופן שבו ההורים יגיבו למצב וכן במשאבים הפנימיים של הילד, בכוחות שלו להתמודד עם המשבר.

משברים אינם בהכרח הרי אסון להתפתחות הילד, ובמקרים רבים הילדים יוצאים מחוזקים מתוך המשבר, משום שכאשר הילד מצליח להתמודד בצורה טובה עם משבר, הוא חווה הצלחה המסייעת לו לפתח חוסן וכוחות להתמודדויות נוספות בעתיד. לעומת זאת, אם הילד אינו מצליח להתמודד עם המשבר, ומרגיש מצוקה בלתי ניתנת להקלה, חשוב מאוד לסייע לו, על מנת למנוע התפתחות של פוסט-טראומה שתפריע לתפקודו בעתיד. לכן, חשוב מאוד להכיר את התגובות הנפוצות במצבי משבר וחרדה אצל ילדים.

ככלל, חשוב שההורים ישדרו אמון בכוחותיו של הילד להתמודד עם המצב. ישנם הורים שנלחצים מאוד מהמצב, וחוששים מהשפעתו על הילד או הנער, ובכך, בלי משים הם מעודדים היווצרות חרדות, משום שהילד, שמרגיש את דאגתם של הוריו, עלול לחוש שאין לו את המשאבים להתמודד עם המצב.

תגובת נורמטיביות של ילדים למצבי לחץ

ישנן כמה תגובות אופייניות ונורמטיביות למצבי לחץ ומשבר. אנשי המקצוע נוהגים לכנות זאת ‘תגובות נורמאליות, למצב לא נורמאלי’:

  • היצמדות מוגזמת לדמויות משמעותיות – ניסיונות לקבל תחושה של ביטחון, למשל על ידי היצמדות להורים, מורים או דמויות משמעותיות אחרות.
  • שינויים בהרגלי אכילה – חוסר תיאבון, קשיי אכילה (לעתים אף הקאות) ועקשנות סביב נושא האוכל.
  • מיחושים גופניים שונים – כאבי בטן, בחילות, כאבי ראש ועוד.
  • נסיגה התפתחותית – חזרה להתנהגויות שהילד כבר נגמל מהם כמו הרטבה, מציצת אצבע, גמגום. אצל בני נוער, הדבר יופיע בהתנהגות ילדותית, שאינה אופיינית לילד במצבי שיגרה.
  • הפרעות קשב וריכוז – תחושה של בלבול אצל הילד, או שעמום.
  • פחדים וחרדות – לדוגמא: פחד מלהישאר לבד ודיווח על סיוטים במשך הלילה.
  • שינויים בהתנהגות – יכול להופיע בשתי צורות: תוקפנות מוגברת, אלימות, כעס וחוסר שקט, או דווקא בפאסיביות, הסתגרות וניתוק.

כל התגובות הללו, הן נורמטיביות בשלבים הראשונים של עיבוד האירוע, כל עוד אינן מופיעות באופן קיצוני. התגובות אמורות לחלוף בהדרגה. במידה והן מתמשכות יותר מחודש, חשוב להתייעץ עם גורם מקצועי.

תפקידי ההורים לנוכח חרדות הילדים 

ראשית, עצם ההבנה שהתגובות הן נורמטיביות, היא עמדת מפתח משמעותית בהתמודדות של הורים עם תגובות לאירועי משבר, משום שאם ההורים לא ייבהלו מתסמיני החרדה, הם יסייעו לילד לקבלם ברגיעה יחסית. בנוסף, חשוב שההורים יאפשרו לילד להביע את רגשותיו, אך מצד שני ידגישו את הכוחות שלו והמשאבים העומדים לרשותו ויתנו לו אפשרויות לדרכי פתרון חיוביות יותר, בדגש על יכולת ההתגברות שלו עצמו על המשבר. כאמור, האמון של ההורים בכוחותיו של הילד, מהווה יסוד חשוב ביכולתו של הילד להתמודד עם חרדותיו.

כאשר משוחחים עם הילד, חשוב להדגיש דווקא את החלקים שמבטאים התמודדות יעילה עם המשבר, ולהתפעל מהתושיה שלו והיכולת שלו להתמודד. לעומת זאת, עם הילד מביע חרדה וחוסר אונים, חשוב להתייחס לזה, אבל להקפיד שלא להעצים זאת יתר על המידה. כאמור – הדגש צריך להיות על הכוחות, כדי שהילד יחוש שהוא מסוגל להתמודד.

מומלץ שההורים יספרו לילדים כיצד הם עצמם התמודדו במצבים דומים אותם חוו בעבר. חשוב שההורים יספרו על הפחד שחשו, כדי שהילד יראה שלגיטימי לחוש פחד, וגם יישמע מההורים על דרכי ההתמודדות. נסיון של ההורה לצייר את עצמו כגיבור שלעולם לא מפחד, עשוי לפגוע ברלוונטיות של הדברים שלו כלפי הילד, משום שהילד עצמו חש פחד.

במידה והילד נראה כמי שזקוק לתשומת לב, יש להיענות לכך, ולהעניק לו את תשומת הלב לה הוא זקוק, גם אם הדבר נראה קצת מוגזם לגילו. אם הילד רוצה לישון עם ההורים ונראה שהדבר חשוב לו מאוד על מנת להירגע, כדאי לשקול לאפשר לו את הדבר. אל דאגה – במרבית המקרים הילד יחזור, עם הרגעת המצב, לדפוס הקודם, ובמידה ולא, ניתן יהיה לעזור לו לעשות זאת בהדרגה.

כדאי מאוד לתת לילד תפקידים בבית, משום שהדבר מעצים את תחושת המסוגלות שלו. כדאי לתת לו גם תפקידים הקשורים למצב הביטחוני, כמו אחריות על כך שיהיו בממ”ד משחקים וממתקים כהכנה למצב שבו יהיה צורך לשהות בו. לדוגמא: אם הילד יידע שכאשר יש אזעקה, האחריות שלו היא להוציא משחקים ולשחק עם האחים הקטנים, הוא פחות יעסוק בחרדה ויותר בתפקיד. כמובן, הדבר צריך להיעשות ללא לחץ, ומתוך שדר שסומכים על הילד ולכן נותנים לו את התפקיד. נערים יכולים תפקידים אחראיים עוד יותר.

בנוסף, מומלץ מאוד לעשות עם הילדים משחקי ספורט ופעילויות אקטיביות אחרות, משום שיחד עם עצם ההנאה מהמשחק המשותף, הפעילויות כאלה גם משחררות את המתח הגופני.

ככל האפשר חשוב לשמור על שגרת החיים, משום שהשגרה המוכרת יוצרת תחושת ביטחון. מצד שני, חשוב שלא ליצור מתח סביב קיום השיגרה, ולכן לא כדאי להתעקש עם הילד על משימות שהוא מסרב לעשות, אבל כן כדאי להעביר מסר עדין של ציפייה לקיים את שיגרת החיים.

כאשר ניכר שתסמיני המצוקה של הילד נמשכים זמן רב, גורמים לפגיעה בתפקוד של הילד, או שמופיעים סימני חרדה ונסיגה משמעותית, וההימנעות ממצבים שונים הולכת וגוברת, יש לפנות לייעוץ מקצועי. חשוב מאוד שלא להתעלם מכך, על מנת שלא לאפשר לתופעות להתבסס באופן שיהיה קשה לטפל בהן.

שימוש במסרים תואמי גיל

כמו בכל תחום הורות אחר, גם כאן יש להתאים את עצמנו לגיל הילד. בכל גיל יש את יכולת הקליטה ועיבוד המידע שלו, ולכן חשוב להתאים את המסרים לגיל הילד.

ילדים עד גיל 6 זקוקים למידע פשוט וקונקרטי, עם מסרים מרגיעים, כגון מסרים של אמונה בקב”ה ששומר עלינו, ומסרים של חיזוק הביטחון בהגנת ההורים על הילד.

ילדים בגיל בית הספר היסודי זקוקים גם הם למידע קונקרטי, אבל הם חשופים יותר למידע חיצוני וגם יכולת ההבנה שלהם מפותחת יותר, ולכן יש לספק להם מידע מעט יותר מפורט. על מנת לעודד אותם ניתן לדבר איתם על כך שהמצב המלחיץ עתיד לחלוף, והרגיעה תחזור בהקדם. מומלץ להזכיר תקופות דומות שהיו בעבר, ולדבר על אופן ההתמודדות שהיה אז, משום שזה מחזק את התחושה שניתן להתגבר על הקושי. בנוסף, כדאי לתת לעצות ודרכי התמודדות מעשיות מה ניתן לעשות כאשר חשים פחד.

מתבגרים הם בעלי יכולת קוגניטיבית ומעורבות גדולה בהרבה, ולכן הם זקוקים למידע רחב יותר, הכולל התייחסות לדיונים ערכיים שקשורים למצב, למימד המדיני, להיסטוריה של הסכסוך ושאלות אמוניות ומוסריות שעולות סביב המצב. כדאי לייצר דיאלוג המשתף את המתבגרים ומאפשר להם לתרום מתפיסותיהם לגבי המצב. יש להימנע מהצהרות דרמטיות וקטסטרופליות, כגון ‘חייבים להתפלל, אנחנו נמצאים בסכנה קיומית’, ‘מדינת ישראל מוקפת באויבים מכל עבר’. גם אם האמירות הללו נועדו לעורר לתפילה ותשובה, חשוב מאוד שלא נעורר ביחד עם זה גם חרדה. לאמירות הללו יש מקום רק כאשר הן באות מתוך אמונה וודאית בהגנה שהקב”ה מגן עלינו.

בנוסף, בני נוער מתמלאים לעתים ברגשות נקמה, שעשויים להוביל אותם למעשים לא אחראיים ומזיקים. חשוב מאוד להתייחס לכך ולקיים איתם דיון משמעותי בנושא. חשוב לקבל את רגשות הנקם כטבעיות, אך להסביר את הצורך בכך שרק מנגנוני הביטחון יטפלו במצב. ככלל, כאשר מדברים עם נערים מומלץ ככל האפשר שלא להעביר את המסרים בצורה של הטפה, אלא לשאול שאלות מכוונות שיעזרו לנער עצמו להגיע למסקנה הנכונה.

אסיים בתפילה שנזכה להתמלא בחוסן ובגבורה, ולזכור את עוצמתינו כאומה עתיקה, שעברה אירועים קשים לאין ערוך, הן בעבר הרחוק והן בעבר הקרוב, ויכלה להם. ‘והיא שעמדה לאבותינו ולנו, שלא אחד בלבד עמד עלינו לכלותינו, והקב”ה מצילנו מידם’.

סמכות הורית ללא כעס

 

שיתוף ב facebook
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב twitter
שיתוף ב email
שיתוף ב telegram

טיפול זוגי והדרכת הורים

לתיאום פגישת היכרות

הרצאות וסדנאות

להזמנת הרצאה

סמכות הורית ללא כעס

סדרת סרטונים במתנה

מויכוח סוער לשיחה עניינית

סדרת סרטונים במתנה

להתחיל ברגל ימין

הדרכה זוגית לקראת חתונה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× צור קשר בווטסאפ
דילוג לתוכן